נבי סמואל

נבי סמואל הינו כפר ערבי, הסמוך לקבר שמואל הנביא, מצפון מערב לירושלים, ובו עבר כביש לטרון – רמאללה. מהכפר הייתה תצפית טובה לצפון מערב העיר. ערב מבצע 'יבוסי', הכפר שימש את לוחמי צבא ההצלה לפעולות במרחב, ובקרבתו, באזור גבעת הרדאר, היה מוצב של הלגיון הערבי.

כיבוש הכפר תוכנן לאחר שלוחמי הפלמ"ח הצליחו לכבוש מספר כפרים ערביים עוינים במרחב זה במסגרת מבצע 'הראל', בהם בית סוריק, קולוניה והקסטל. מכך התעוררה הערכת חסר של אתגרי הלחימה בגזרה. כיבוש הכפר תוכנן כחלק ממהלך לכיבוש הכפרים בגזרה הצפון מערבית של ירושלים, מבית איכסא בדרום, דרך נבי סמואל, בית חנינא ועד שועפאת בצפון. בכך תוכננה להיפתח דרך גישה נוספת לגוש עטרות בצפון ירושלים. הפעולה הוטלה על לוחמי הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, בפיקוד יוסף טבנקין.

הגדוד יצא לפעולה בליל ה-23/22 באפריל. תחילה נכבש הכפר בית איכסא, מדרום לנבי סמואל, ללא התנגדות רבה. התכנון היה לכבוש את נבי סמואל בחשכה באמצעות שתי פלוגות, ובסיוע שיירת משוריינים. הגעת הכוחות ליעד התעכבה, ושיירת המשוריינים לא הצליחה להגיע ליעדה, לאחר שנתקלה בקרב עם לוחמי צבא ההצלה והלגיון הערבי. עם עלות השחר ביטל המג"ד את הפעולה, אך למרות זאת פלוגה ב', בפיקוד חיים ('פוזה') פוזננסקי, יצאה לקרב ביוזמתה, ובעקבותיה פלוגה ג', בפיקוד אורי בן-ארי, המשיכה גם היא במתקפה, שימשה לחסימה ולחיפוי. פלוגתו של פוזה נתקלה בסמוך ליעד, בעודה מטפסת אליו, וספגה אש רבה. מהירי נהרג מפקד הפלוגה, ורבים נוספים. הכוח החל בנסיגה לא מסודרת. שיירת המשוריינים שנחלצה מהקרב ניסתה להגיע לנבי סמואל מדרך אחרת ונתקלה לקרב נוסף באוזר בידו, ולירי מעמדות הלגיון הערבי בגבעת הרדאר. הלוחמים נאלצו לנטוש את המשוריינים, ולהתבצר במשלט שנתפס תחת אש כבדה, עד שנחלצו בסיוע כוחות חילוץ.

במהלך הקרב נהרגו 44 לוחמים, מרביתם מפלוגתו של 'פוזה' ומכוח המשוריינים. נבי סמואל נותר בידיים ירדניות עד מלחמת ששת הימים.

מקורות

אבן-אור, ש', פוזה ואנשיו: סיפורה של מחלקת סיירים מרכזית משמרות, ירושלים, 1998.

אנג'ל, ז', "הקרב על נבי סמואל", בתוך: קדיש, א' וארנוולד, מ' (עורכים), קרבות יבוסי, תל-אביב, 2008. עמ' 44-30.