אודות הקרב
תל א-ריש [כיום תל גיבורים] היה פרבר ערבי בדרום מזרח העיר יפו. הפרבר היה מוקף במערך ביצורים ועמדות כיתתיות, כשבמרכז התל מצוי מגדל שמירה מבוצר ומאויש בכיתת לוחמים. כיבוש הכפר תוכנן במסגרת מבצע 'חמץ', והוקדם לאור התקפת האצ"ל על שכונת מנשיה. כמו-כן, הכפר נכבש במקביל לפעילות חטיבת אלכסנדרוני באזור ח'יריה וסקייה.
הכוח שתקף את תל א-ריש הורכב משלוש פלוגות מגדודים שונים של חטיבת גבעתי. המתקפה נפתחה בשעה 00:45 בליל ה-28/27 באפריל עם ריכוך תותחי 20 מ"מ. לאחר עיכוב, פרצה פלוגה, בפיקוד יעקב פרלוב מגדוד 52, מכיוון מזרח ובעקבותיה שתי פלוגות נוספות בסיוע משוריינים טיהרו את דרום וצפון הכפר. במקביל, ירו כוחות קרייתי על קו העמדות הערבי מצפון לכפר, באזור אבו כביר, ומוטטו את קו ההגנה הצפוני. תל א-ריש נכבש במהרה עד השעה 04:30.
בזמן התקיפה המוצלחת, הגיע ליפו כוח תגבור גדודי של צבא ההצלה בן כ-300 לוחמים. לאחר שהושלם כיבוש הכפר, כוח זה פתח בהתקפת נגד על כוחות גבעתי בתל א-ריש, בסיוע שריוניות ותותחי שדה 75 מ"מ, והסב להם נפגעים רבים. חיילי גבעתי נאלצו להורות על נסיגה כללית. במהלך הקרב 36 לוחמים נהרגו וכ-100 נפצעו. אף שתל א-ריש ננטש מלוחמים ערביים מספר ימים לאחר מכן, הבריטים מנעו את השתלטות ההגנה והאצ"ל על יפו עד ה-15 במאי, ויפו נכנעה בהסכם כניעה בתיווך בריטי.
מקורות
גולן, א' ואחרים, המערכה על יפו בתש"ח, באר-שבע, 2017.
אילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959.
עדויות מהקרב
עדות יוסף לסינגר,
שלחם באזור הכפר תל א-ריש, מדרום מערב לתל.
הצטרפתי בעת הנסיגה למחלקה שהוגברה בכיתת החבלנים... תפקידנו היה לחפות על הנסיגה. תפסנו עמדות בבית הספר וניהלנו קרב-אש עם האויב. קרוב לשעה 7.00 התקרב האויב אלינו במגמה לכתרינו ולחסום את דרך נסיגתנו. משהרגשנו במגמתו, אספנו את הנשק שהשאירו אחריהם הפצועים והתחלנו לסגת לכיוון מקוה ישראל. אך עזבנו את בית הספר, נתפס זה בידי האויב שהציב בו מיד את מקלעיו. כן הציב האויב את מקלעיו בבית אשר בפרדס...ומיד פתח עלינו באש תופת מכל מקלעיו...
(מתוך: אילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959. עמ' 515)