אודות הקרב
בידו הוא כפר ערבי בהרי יהודה, במרחק כארבעה ק"מ מצפון מזרח למעלה החמישה. במהלך מלחמת העצמאות הכפר שימש את לוחמי הג'יהאד הקדוש ותושבים מקומיים לתקיפת התחבורה העברית על הכביש לירושלים.
לקראת העברתה המתוכננת של שיירה גדולה לירושלים ב-20 באפריל, הגדוד הרביעי של חטיבת 'הראל' יצא בליל ה-20/19 באפריל לפעולות פשיטה על ישובים ערביים ולתפיסת משלטים בדרך לירושלים לצורך אבטחת מעבר השיירה. הכפר בידו, שתושביו ברחו לאחר כיבוש הכפר בית סוריק הסמוך, נכבש ע"י פלוגה א', בפיקוד אורי בן-ארי (בנר), ללא קרב, וחלק מבתי הכפר פוצצו. בהמשך מלחמת העצמאות הכפר נתפס ע"י הלגיון הערבי, ונותר בידיים ירדניות עד למלחמת ששת הימים.
מקורות:
דגן, ש', ויקיר, א', פלמ"ח-"הראל": ספר לוחמי "הפורצים"- הגדוד הרביעי", ירושלים, 2004.
לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.
עדויות מהקרב
על הקרב נכתב:
שעות מספר לפני ההתקפה על השיירה הירושלמית נכבשו ונהרסו שני הכפרים הערביים בית סוריק ובידו... לאחר שאנשי ההגנה התרו באנשי הכפרים וילדיהם לעזוב אותם תוך זמן קצר, פתחו באש קטלנית ממשלטים קרובים שנכבשו אחרי חצות. למרות אש חזקה שהושבה להם על ידי אנשי הכנופיות הסוריות והעירקיות שנמצאו בכפרים, החלו בהסתערות ולאחר קרב של חצי שעה הצליחו החבלנים להיכנס אל הכפרים ולהניח את מטעני חומר הנפץ בכמה בתים שסומנו לכתחילה
(מתוך: ללא שם מחבר, "בית סוריק ובידו נכבשו", דבר, 21.04.1948)