ניצנים

קיבוץ ניצנים [כיום כשני קילומטר מצפון מערב לקיבוץ ניצנים] היה ישוב ספר עברי בדרום מישור החוף, בסמוך לערים הערביות אסדוד [אשדוד] ומג'דל [אשקלון]. מחודש מרץ 1948 הקיבוץ היה נתון להתקפות והטרדות של כוחות ערביים מקומיים, ונצרך לתגבורת ואספקה ע"י שיירות מזוינות. לפנות בוקר ה-20 באפריל, בעת שאנשי הקיבוץ עסקו בעבודה חקלאית בקרבתו, עברה בסמוך לקיבוץ מחלקה ערבית חמושה, וכוח האבטחה של חקלאי הקיבוץ פתח עליה באש. בין שני הכוחות נערכו חילופי אש, וכוח האבטחה נסוג אל הקיבוץ.  במקביל, הקיבוץ עצמו הותקף מצפון וממערב ע"י לוחמי כנופיות מתוגברים בלוחמים מקומיים מהכפרים מסביב. נוכח ההתקפה, הקיבוץ פנה לבקשת תגבורת ואספקה מחטיבת גבעתי.

בהמשך היום, תוך ההתקפה על ניצנים, תקף גדוד 53 של חטיבת גבעתי את בית דראס, שהיה אחד מהכפרים ממנו יצאו תוקפי ניצנים. תקיפה זו גרמה לחלק מהכוח התוקף את ניצנים, להתפזר ולשוב לכיוון בית דראס. הקרב נמשך כ-20 שעות. לאחר חשכה ניסה כוח האויב לתקוף את הקיבוץ גם מכיוון דרום ונהדף. בשעה 4:00, בליל ה-21/20 כוח האויב נסוג. במברק שנשלח למטה גדוד 53 למחרת מסר מפקד ניצנים אברהם שורצשטין: "אבדותינו תרנגולת אחת ושתיים אחרות פצועות קל...אל דאגה!".

בהמשך מלחמת העצמאות הקיבוץ נכבש ע"י הצבא המצרי ומגניו נפלו בשבי.

מקורות

איילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959.