טבריה, חוף הכנרת

טבריה הייתה עיר מעורבת ערבית-יהודית במזרח הגליל, בעלת רוב קטן יהודי. מנובמבר 1947 ועד תחילת חודש אפריל 1948 ערביי ויהודי טבריה ניסו לבלום מאבקים מזדמנים בין תושבי העיר, אף שנערכו מעת לעת מעשי אלימות והתנכלויות בין הצדדים. ב-8 באפריל הפסקת האש שסוכמה בין הצדדים פגה והחלו חילופי ירי, שנפתחו מעמדות ערביות על בתים וריכוזי תושבים יהודיים. בעקבות הירי התדיר, שהרג חמישה תושבים יהודיים, התנועה ברחובות העיר המעורבת הייתה מסוכנת, וחלק מהבתים היהודיים והעיר העתיקה הפכו להיות תחת מצור.

בתוך העיר העתיקה הוצבה מחלקה מגדוד 12 של חטיבת גולני. ניסיונות שונים להעביר לה מזון, תחמושת ותגבורת שובשו, ומשוריין שנשלח לצורך כך עלה על מוקש ונשרף. בליל ה-14/13 נשלחה אספקה ותגבורת של שתי כיתות לוחמים לעיר מקיבוץ עין גב על גבי סירות, כשבאותו זמן נערכו מתקפות הטעייה באזורים אחרים בעיר. 

מקורות:

גורן, ת', "המלחמה על הערים המעורבות בצפון הארץ", בתוך: קדיש, א' (עורך), מלחמת העצמאות  תש"ח-תש"ט: עיון מחודש, א', רמת אפעל, 2004. עמ' 171-206.

עציוני, ב', אילן ושלח – דרך הקרבות של חטיבת גולני, תל-אביב, 1959.