בדרך לגוש עציון

גוש עציון היה קבוצה של ארבעה ישובים יהודיים (כפר עציון, עין צורים, רבדים ומשואות יצחק) בלב שטח ערבי מדרום לירושלים. הגוש היה במרחק כ-18 ק"מ מחברון ו-8 ק"מ מבית לחם. מתחילת מלחמת העצמאות גוש הישובים היה תחת מצור, ונזקק למשלוח שיירות ממוגנות של אספקה, תחמושת ותגבורת לוחמים.

ב-12 בינואר הותקפה פעם נוספת שיירת רכבים בדרך אל גוש עציון, כחודש לאחר התקרית הקודמת מסוג זה. השיירה הותקפה פעמיים: ליד בריכות שלמה, כ-4 ק"מ מדרום לבית לחם ובק"מ ה-16 על דרך ירושלים – חברון, ולמרות זאת הגיעה ליעדה ללא נפגעים. בתגובה לפגיעה בשיירת האספקה, למחרת הוקם מארב על כביש חברון - ירושלים כנגד התחבורה הערבית. המארב תקף משאית, בה נסעו לוחמים ערביים בדרך לבית לחם. בהמשך היום שיירת האספקה לגוש חזרה לירושלים ונתקלה בחמישה מחסומים על הכביש, ובקרבתם התפתחו חילופי אש עם כ-40 לוחמים ערביים. מתוך חמשת רכבי השיירה, רק אחד נותר במצב נסיעה. במהלך הקרב השיירה המשיכה לירושלים, ובשדה הקרב  נותרו שני לוחמים [חנוך- הנרי זילברשטיין ועובדיה זרובבל] שמצאו את מותם באותו יום. למחרת, ב-14 בינואר נערכה מתקפה ערבית גדולה על גוש עציון.

מקורות:

גל-גלנדאור, ש', גוש עציון במלחמת העצמאות: 27.11.1947-14.5.1948 ט"ז כסלו – ה' אייר תש"ח, הוצאת המחבר, 2008.

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: קרבות ירושלים במלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.

קנוהל, ד' (עורך), גוש עציון במלחמתו, ירושלים, 1957.