בדרך לגוש עציון

גוש עציון היה קבוצה של ארבעה ישובים יהודיים (כפר עציון, עין צורים, רבדים ומשואות יצחק) בלב שטח ערבי מדרום לירושלים. הגוש היה במרחק כ-18 ק"מ מחברון ו-8 ק"מ מבית לחם. מתחילת מלחמת העצמאות גוש הישובים היה תחת מצור, ונזקק למשלוח שיירות ממוגנות של אספקה, תחמושת ותגבורת לוחמים.

ב-11 בדצמבר, כשבועיים לאחר החלטת החלוקה, נשלחה מירושלים לגוש עציון שיירה בת ארבעה רכבים. הרכבים לא היו ממוגנים בהתאם לדרישת הבריטים, מתוך חשש שהופעת רכב משוריין באזור זה תעורר הסלמה. סביב הק"מ ה-15 על כביש ירושלים – חברון השיירה נכנסה לתוך מארב ערבי מאורגן היטב. מתוך 18 נוסעי השיירה, עשרה נהרגו, ארבעה נפצעו וארבעה לא נפגעו. בין ההרוגים והפצועים היו גם נוטרים יהודיים. שלושה ימים לאחר מכן נפתחה אש על שיירה נוספת, ואחד מתושבי הגוש נהרג. בעקבות הירי התדיר, המשטרה הבריטית החלה ללוות את שיירות האספקה אל הגוש, ובשיירות שולבו משורייני 'סנדביץ'. מארבים דומים וחסימות צירים בדרך אל הגוש הפכו לתדירים בהמשך המלחמה.

מקורות:

גל-גלנדאור, ש', גוש עציון במלחמת העצמאות: 27.11.1947-14.5.1948 ט"ז כסלו – ה' אייר תש"ח, הוצאת המחבר, 2008.

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: קרבות ירושלים במלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.

קנוהל, ד' (עורך), גוש עציון במלחמתו, ירושלים, 1957.