אודות הקרב
ב-23 במרץ הוטל על חטיבת גבעתי לערוך פעולת גמול כנגד התחבורה הערבית בגזרתה. עד אותו זמן התרבו מאוד מעשי האיבה והטרדת התחבורה העברית בכבישים, וכללו התקפת רכבים במארבים, מיקוש דרכים, חסימת צירים וצליפות מזדמנות. פעולות אלו הסבו פצועים והרוגים רבים לישוב העברי. בתוך כך הוטל על גדוד 52 לפעול במרחב שבין רמלה, בית דג'ן, אל קובאב, עקיר וזרנוגה [כיום שכונת קריית משה ברחובות].
פעילות מרוכזת בתחום זה נערכה ע"י הגדוד לאורך שלושה ימים. ב-26 במרץ כיתה מפלוגה א' מיקשה את כביש בית דג'ן - רמלה ליד ספריה [כיום צפריה], פגעה במשאית ערבית והרגה את שנים-עשר הנוסעים. לאחר הפיצוץ נורתה על הכיתה אש והיא נסוגה ללא נפגעים. כיתה מפלוגה ב' ארבה לתחבורה ערבית בכביש עקיר רמלה, נתקלה בשני ערבים שגילו אותה והרגה אותם. הירי הזעיק את תושבי א-סתריה [כיום סתריה} ונערכו בין הכוחות חילופי אש. הכיתה נחלצה באמצעות תגבורת מפלוגה ב', בפיקוד חנוך אפל, שתקפה את הכפר א-סתריה. באותו יום כיתה מפלוגה ג' ארבה לתחבורה ערבית בכביש כפר אהרן [כיום נס ציונה] – אל-קוביבה [כיום שכונת כפר גבירול ברחובות]. במהלך המארב הכיתה נתקלה בכוח ערבי ונכנסה לקרב. כיתה אחרת, בפיקוד אפרים גרובר יצאה לעזרתה ותקפה את אל-קוביבה. כיתת המארב נסוגה בחסות ההתקפה על הכפר, שבמהלכה נהרג מפקד הכיתה.
מקורות
איילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959.