כרתיא

כרתיא [כיום עיי קרתיה] היה כפר ערבי בחבל לכיש מדרום לכביש מג'דל [אשקלון] – חברון [כיום כביש 35], המצוי כחמישה ק"מ מדרום מזרח לקיבוץ נגבה.

בצהרי ה-6 בדצמבר יצאה משאית מנגבה לעבר קיבוץ גת, המצוי ממזרח לה. בסמוך לכפר כרתיא המשאית נתקלה במחסום, שהוקם ע"י אנשי הכפר. שניים מנוסעי המשאית חששו לחייהם וירדו מהמשאית, הנהג, שלא היה מודע לכך ששני הנוסעים ירדו מהרכב, הצליח לעקוף את המחסום ונסע לעבר עיראק סווידאן. לאחר שהתברר לו כי השניים נעדרים, התארגנה באותו הערב חוליית חיפוש, בפיקוד יצחק דובנו, למציאתם. החוליה החלה לחפש בשדות שבין הכפרים כרתיא ובית עפא. במהלך החיפושים נתקלה באש, שפצעה את אחד מאנשיה ונסוגה. בהמשך אותו יום הפצוע, משה ליטבאק, נהרג מפצעיו. גופות שני הנעדרים, משה יולביץ ויעקב מילר, הובאו למחרת לנגבה לאחר שהושחתו. בתגובה למארב ולרצח, חמישה ימים לאחר מכן נערכה פעולת תגמול בכרתיא. בהמשך מלחמת העצמאות הכפר הפך למוקד מאבק בין צה"ל והצבא המצרי.

מקורות:

איילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959.