ירושלים, ימין משה

שכונת ימין משה, אחת השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה, מצויה מדרום מערב לחומות העיר העתיקה. עם פרוץ המלחמה, הבריטים הקימו אזור מוגן (B) מצפון לה, שזכה לכינוי הלעג 'בוינגרד', וניתק את שכונת ימין משה משאר השכונות היהודיות בירושלים. השכונה שלטה באש על הכביש שחיבר את ירושלים הערבית בתוך החומות והשכונות הערביות הדרומיות, בית לחם וחברון. בתי השכונה היו חשופים לירי מחומות העיר העתיקה והר ציון. מתחילת המלחמה, הכביש והשכונה הפכו להיות אחד ממוקדי הלחימה בעיר. במהלך חודש ינואר השכונה הוטרדה בירי פעמים רבות, ומספר פעמים נערכו התקפות על השכונה ע"י כוחות ערביים. במהלך היום הוצב בשכונה באופן קבוע משמר בריטי, שסייע להדוף את ההתקפות הערביות.

התקפות והטרדות בירי המשיכו בתחילת פברואר. מליל ה-7/6 ולאורך מספר לילות נערכו צליפות על השכונה, ששותקו באש בריטית. בליל ה-9/8 הלח"י פוצץ בית בשכונת שאמע הערבית [כיום באזור הסינמטק/גיא בן הינום], ובתגובה הבריטים ירו לעבר ימין משה. ב-10 בפברואר מגני ימין משה הגיבו על הירי הערבי המתמשך וירו לעבר אוטובוסים ומשאיות שנסעו בדרך חברון, הסמוכה לשכונה. בתגובה לכך כ-150 ערבים החלו להתקיף את השכונה מכיוון צפון, בסיוע חביות חומר נפץ. מגני השכונה הדפו אותם, והצליחו להרוג כתשעה ערבים ולפצוע כעשרים, בהם מפקד העיר העתיקה הערבי. במהלך יום הקרב נהרגו שני לוחמים ושניים נוספים נפצעו. עד סוף פברואר נערכו שלושה ימי קרב נוספים על השכונה, שספגה גם צליפות מהשכונות הערביות הסמוכות.

מקורות:

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.