אודות הקרב
שכונת ימין משה, אחת השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה, מצויה מדרום מערב לחומות העיר העתיקה. עם פרוץ המלחמה, הבריטים הקימו אזור מוגן (B) מצפון לה, שזכה לכינוי הלעג 'בוינגרד', וניתק את שכונת ימין משה משאר השכונות היהודיות בירושלים. השכונה שלטה באש על הכביש שחיבר את ירושלים הערבית בתוך החומות והשכונות הערביות הדרומיות, בית לחם וחברון. בתי השכונה היו חשופים לירי מחומות העיר העתיקה והר ציון. מתחילת המלחמה, הכביש והשכונה הפכו להיות אחד ממוקדי הלחימה בעיר. בתי השכונה הוטרדו בירי פעמים רבות, ומספר פעמים נערכו התקפות על השכונה של כוחות ערביים מקומיים. במהלך היום הוצב בשכונה באופן קבוע משמר בריטי, שסייע להדוף את ההתקפות הערביות.
התקפות והטרדות בירי נמשכו גם בחודש מרץ, אף כי התדירות פחתה. ב-11 וב-13 נערכו צליפות על השכונה. ב-21 במרץ השכונה הותקפה באש לאורך מספר שעות מאזור שער יפו, הר ציון ואבו טור. האש גררה התערבות בריטית לעבר מקורות הירי הערביים וגם לעבר ימין משה. במהלך חילופי האש נהרג לוחם הגנה ושלושה נפצעו. ב-23 במרץ הערבים דרדרו מכונית נפץ לעבר בתי השכונה הצפוניים, שפגעה במספר בניינים ופצעה שניים מתושבי השכונה. ב-25 במרץ כוחות ערביים פוצצו בית בדרום השכונה. ב-27 במרץ נערכה פעולת גמול רחבה לעבר מספר שכונות ערביות, ובכלל זה לעבר שער שכם ושער יפו. חילופי האש נמשכו למחרת ובתחילת אפריל.
מקורות:
לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.