אודות הקרב
שכונת מקור חיים הייתה שכונה קטנה, בת כ-60 בתים, בדרום ירושלים. השכונה הייתה מוקפת בשכונות ערביות: ממערב קטמון, מצפון בקעה והמושבה היוונית ומדרום בית צפאפה. מתחילת מלחמת העצמאות השכונה הייתה נתונה להתקפות תדירות מצד כנופיות ערביות ואנשי הג'יהאד הקדוש. בתחילת מרץ הגיעו ידיעות על כך שכוחות ערביים מאומנים הגיעו לכפר בית צפאפה. ב-3 במרץ נפתחה אש על רכב שנסע ממקור חיים לתלפיות, ושניים מנוסעיו נפצעו. ב-7 במרץ הותקפה שיירה שנסעה למקור חיים, אחד מנוסעיה [יעקב חממי] נפצע ומת מפצעיו כעבור שבוע. ב-10 במרץ הותקפו שני משוריינים שנסעו מתלפיות למקור חיים. ב-11 במרץ נפתחה התקפה ערבית משולבת על השכונה משלושה כיוונים, ובמהלכה נתפסה לזמן קצר אחת מעמדות ההגנה בשכונה.
ב-20 לחודש נערכו שתי התקפות ערביות נוספות על מקור חיים מכיוון בית צפאפה. ההתקפות נהדפו בירי ובסיוע מרגמות, שהסבו לערבים נפגעים רבים. לאחר הדיפת המתקפות השכונה המשיכה לספוג ירי צלפים, ממנו נהרג לוחם הגנה [חיים צינדר].
מקורות
לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.
שפנייר, י', מירון, א' וגפני, ר', מקור חיים: סיפורה של שכונה בדרומה של ירושלים, הוצאת יד בן צבי -ירושלים, 2015.
עדויות מהקרב
עדות משה לוי,
לוחם ההגנה בשכונת מקור חיים:
חזרנו מהעמדות במצב רוח די מרומם אך שבורים ורצוצים ומלוכלכים כהלכה. לאחר שנודע שאין בינינו נפגעים שתינו כמובן לחיים לכבוד הניצחון הוודאי על אויב גדול וחזק פי כמה מאיתנו. לאחר זאת התחילו להגיע מכוניות הסהר האדום ולהעביר את ההרוגים ופצועים לבית החולים הצבאי שנמצא לא רחוק מהכפר. לפחות חמש פעמים נסעו הלוך ושוב. זה שוב מוכיח כמה רבים היו נפגעיהם מקרב זה כנראה.
(מתוך: שפנייר, י', מירון, א' וגפני, ר', מקור חיים: סיפורה של שכונה בדרומה של ירושלים, הוצאת יד בן צבי -ירושלים, 2015. עמ' 84)