תל אריש

א-ריש [אל עריש, כיום שכונת תל-גיבורים בחולון] הייתה שכונה ערבית בפאתיה המזרחיים של העיר יפו, הגובלת מצפון עם שכונת גרין בחולון. במהלך מלחמת העצמאות השכונה שימשה לירי תדיר על השכונות היהודיות שבקרבתה, ועל בית הספר מקווה ישראל ממזרח לה. במזרח השכונה נישא תל א-ריש, ששימש כעמדת צליפה על מקווה ישראל ועל התחבורה העברית מתל-אביב דרומה.

ב-11 בדצמבר 1947, נצפה כוח ערבי מתחפר בתל א-ריש, ולמחרת החל ירי מהתל לעבר שכונת גרין בחולון. לאור כך, נשלח כוח מפלוגת החי"ש של חולון, שהפכה להיות פלוגה ב' בגדוד 51 של חטיבת גבעתי, לתפוס את גבעת הח'ירבה בין התל ובין השכונה. גבעה זו תוכננה להפוך להיות קו החזית החדש עם שכונת א-ריש, ובכך להסית את הירי מבתי השכונה. הגבעה הוחזקה באותה עת ע"י כוח ערבי מבוצר.

הכוח הפושט כלל 8 לוחמים, בפיקוד דני דלוגי. הפשיטה נערכה בצהרי ה-13 בדצמבר. החוליה הצליחה להשתלט תוך ירי על הגבעה, אך נאלצה לסגת כשתמה התחמושת במהלך הקרב. בקרב נהרג יעקב כץ, ונפצע לוחם נוסף. גופתו של כץ נותרה בגבעה במהלך הנסיגה, וניסיונות לחלץ את הגופה הופסקו ע"י כוח שיטור בריטי, שאסר חלק הלוחמים.

מקורות:

איילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959.

אוליצקי, י', ממאורעות למלחמה: פרקים בתולדות ההגנה על תל-אביב, תל-אביב, 1951.