בית אבו ג'בן

בית אבו ג'בן [כיום ממערב לכביש 412, בסמוך למכון וולקני] היה בית ערבי מבודד במרחק כקילומטר וחצי מדרום מערב לכפר בית דג'ן [כיום בית דגון]. הבית צפה על דרך הביטחון, שהייתה דרך עוקפת לכביש יפו רמלה, ושימשה כציר מרכזי לתנועה העברית מתל אביב לירושלים ולדרום הארץ. ב-11 בפברואר, מוקשים שהוטמנו על הדרך גרמו לפציעתם של 29 נוסעי אוטובוס אזרחי, ומידע מודיעיני שהתקבל, הוביל לכך שהמפגעים השתמשו בבית אבו ג'בן. על-כן הוחלט לפוצץ את הבית, ואת בית הבאר הסמוך אליו, ולהסיר את האיום מדרך הביטחון.

הפעולה נקבעה לפנות בוקר ה-26 בפברואר, והוטלה על פלוגה ב' מגדוד 52 של חטיבת גבעתי. הכוח הפושט כלל מחלקה מוגברת בפיקוד שלמה להט (צ'יץ') לפיצוץ הבית ולאבטחה, וכיתה נוספת לפיצוץ בית הבאר. הכוח הגיע בחסות הלילה אל היעד, פרץ את גדרות המתחם והכריע בקרב את מגני הבית הערבי. חומר הנפץ הונח, והבית ובית הבאר פוצצו. בית הבאר הושמד, וכן כשני שליש מבית אבו ג'בן.  במהלך הפעולה כוחות החסימה נתקלו בתגבורת ערבית ופגעו בה. כל הכוחות נסוגו, ללוחמי ההגנה היה פצוע אחד. ב-8 במרץ יצאה שוב חוליית לוחמים לפיצוץ יתרת הבית, שהושמד בהצלחה.

מקורות:

איילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959.