אבו כביר

אבו כביר הייתה שכונה ערבית בצפון מזרח יפו. השכונה הייתה סמוכה לדרך הראשית מתל-אביב לירושלים, ומצויה מדרום לשכונת שפירא של תל-אביב. מתחילת מלחמת העצמאות, השכונה שימשה תושבים מקומיים ואנשי כנופיות להטריד את התחבורה העברית על הכביש ואת השכונות היהודיות הסמוכות לה.

ב-4 בפברואר 1948 בשעה 15:00 הבריטים פינו מאחזים בשכונה, כחלק מסיום המנדט הבריטי בא"י. בעקבות כך, החל מאבק ערבי-יהודי על קו העמדות הבריטי שחצץ בין שכונת גבעות הרצל היהודית ואבו כביר הערבית. קו עמדות זה כלל את עמדת 'בית הפעמון' בבניין תעשייה, ששלט על הדרך הראשית מתל-אביב לירושלים ממזרח לכביש, ואת עמדת 'בית השומר', שהייתה כ-300 מטר בתוך שכונת אבו-כביר.

שעתיים לאחר עזיבת הבריטים, נשלחו שתי כיתות מההגנה לכבוש את שני היעדים, 12 לוחמים לכל יעד. כיתה אחת הגיעה לעמדת הפעמון, השתלטה עליו ללא קרב והתבצרה בו. הכיתה השנייה כבשה את בית השומר לאחר קרב והתבצרה בו. מיד לאחר מכן נפתחה התקפת נגד ערבית עזה, שכללה מרגמות ומקלעים. האש פצעה שלושה לוחמים. בשעה 23:00, בעקבות התקפת הנגד הממושכת, הוחלט לסגת מעמדת הפעמון. במהלך הנסיגה בית הפעמון פוצץ ונהרס ע"י הערבים, ובית השומר ננטש גם הוא. הקרב נמשך למחרת.

מקורות:

אוליצקי, י', ממאורעות למלחמה: פרקים בתולדות ההגנה על תל-אביב, תל-אביב, 1951.