אודות הקרב
שער הגיא הוא פתח הכניסה הצר לגיא, המחבר בין השפלה והרי יהודה, בו עוברת הדרך הראשית לירושלים [כיום כביש 1]. מתחילת מלחמת העצמאות, הכביש באזור זה היה נתון למארבים רבים מההרים הסמוכים, חסימות צירים, מיקוש והטרדות מזדמנות, שהקשו מאוד על התחבורה העברית לעיר. כל זאת על אף שאבטחת ציר התנועה הייתה באחריות שלטון המנדט הבריטי בא"י.
ב-26 בדצמבר, שיירה שכללה מחלקת לוחמים מצומצמת מגדוד חי"ש מוריה, הייתה בדרכה למושבה הרטוב המבודדת. השיירה לוותה ע"י רכב של נוטרים, שהיו מצוידים במקלע ורובים. באזור שער הגיא, השיירה נתקלה במחסום ערבי, ובסמוך אליו כוחות ערביים שהחלו לירות לעברה. הניסיונות לפרוץ את החסימה עלו בתוהו. אנשי השיירה נחלצו מהרכבים, וחלקם, יחד עם הנוטרים, השיבו אש לתוקפים הערביים. במהלך חילופי האש נפצע מפקד מחלקת החי"ש ושני אחרים ונהרגו שלושה לוחמים. לאחר מספר שעות, בהן כמעט ואזלה התחמושת, הגיע למקום משוריין בריטי ושני רכבי נוטרים, שהסיגו את התוקפים. מחלקת החי"ש הוחזרה לירושלים.
מקורות:
איילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959.
לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.