אבו שושה

אבו שושה [כיום מדרום מערב לתל גזר] היה כפר ערבי קטן במזרח השפלה, במרחק כשני ק"מ מדרום לקיבוץ גזר. מתחילת מלחמת העצמאות הכפר שימש לוחמים מקומיים להטרדה באש וצליפה לעבר קיבוץ גזר. בתחילת ינואר נפתחה אש מהכפר לעבר חקלאי קיבוץ גזר, שעבדו בשדות הסמוכים לכפר. הטרדות אלו הובילו בדרך כלל לחילופי אש קצרים, ולהברחת התוקפים. ב-11 בפברואר הותקפו שני חברי קיבוץ שרכבו על סוסים בשדות הקיבוץ. שני הסיירים ברחו והסוסים נותרו בידי התוקפים. ב-20 במרץ נרצח חבר קיבוץ גזר במהלך סיור בשדות הקיבוץ, והתפתחו חילופי אש בין הכפר לכוחות פלמ"ח שנשלחו לחפש אותו. בעקבות הרצח וחילופי האש הוחלט לערוך פעולת גמול כנגד הכפר בליל ה-30/31 במרץ.

הכוח הפושט כלל כפלוגת לוחמים, מרביתם אנשי פלוגה ב' מגדוד 52 של חטיבת גבעתי, בפיקוד שלמה להט (צ'יץ). על שתי כיתות מוגברות הוטל לפרוץ למרכז הכפר, ולפוצץ את בית מפקד הכפר ואת בית הבאר. כוחות נוספים שימשו לצורך רתק, חיפוי והטעיה, וערכו חסימות בין אבו שושה לכפרים הערביים בסביבתו, לעצירת תגבורת ערבית מהסביבה.  הפעולה נערכה לפי התוכנית ובשעה 4:00 הכוח העיקרי החל להצית את בית מפקד הכפר. בתוך הכפר חוסלו שומרים מקומיים,  ובשעה 4:30 פוצץ בית הבאר.

במקביל לפעילות בתוך הכפר, כוח חסימה נתקל בתגבורת ערבית שהגיעה מכיוון הכפר אל קובאב לעבר אבו שושה. בין כוח החסימה לתגבורת (שמאוחר יותר כללה גם את ערביי אבו שושה) נערכו חילופי אש, וכוח הפלמ"ח נסוג לגזר. במהלך הנסיגה נפצע אחד הלוחמים, יהושע ('שוקי') בורגן, ומת מפצעיו לאחר כחודש וחצי. הכפר אבו שושה הותקף שוב במסגרת מבצע נחשון, וכנראה שננטש ברובו.

מקורות

איילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959.