אודות המבצע
אשכול זה כולל את הקרבות שנערכו בצפון השומרון בשלב האחרון של מלחמת העצמאות.
בשלב הקודם של מלחמת העצמאות, שלב עשרת הימים, נערכו קרבות בצפון השומרון ובשרון הדרומי. במהלך החודשים האחרונים של מלחמת העצמאות נערכו במרחב זה מספר מהלכים צבאיים. תוצאת רובם הייתה תפיסה ללא קרב של כפרים ערבים, והם עיצבו את קו הגבול בין ישראל לירדן, ששלטה בשומרון (עד 1967, מלחמת ששת הימים).
בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 1948 היו מספר תקריות אש מקומיות בדרום עמק בית שאן, בקרבת מגידו ובקרבת קלקיליה. בחודש ינואר 1949 התלקח קרב בטירה שבשרון.
ב-4 במרץ 1949 החלו שיחות רשמיות בין ישראל לירדן על הסכם להפסקת אש ושביתת נשק. בתוך כך, נסוג צבא עיראק מעמדותיו בצפון השומרון והעביר את השטחים שבהם שלט לידי ירדן.
ב-3 באפריל 1949 נחתם ההסכם לשביתת נשק עם ירדן. בהתאם להסכם, תפסה ישראל במהלך חודש מאי את הכפרים הערבים לאורך כביש ואדי ערה (כיום - כביש 65), מאום אל פחם עד ערה, ואת הכפרים הערבים במזרח השרון (כיום - כביש 444), מבקע אלע'רביה עד כפר קאסם.
כוח צה"ל בצפון השומרון בחודשי המלחמה האחרונים
חטיבת גבעתי, חטיבה 5, הוקמה בדצמבר 1947 על בסיס כוחות ההגנה באזור תל אביב. מפקדה הראשון היה שמעון אבידן. לחמה בחזיתות המרכז והדרום.
חטיבת גולני, חטיבה 1, הוקמה ב-28 בפברואר 1948, לאחר פיצול החטיבה המרחבית לבנוני. מפקדה הראשון היה משה (מונטג) מן. החטיבה הופקדה על החזית הצפון מזרחית: הגליל המזרחי, עמק הירדן ואצבע הגליל.