אודות המבצע
מבצע עובדה היה אחרון מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות, ונועד להבטיח את ריבונות ישראל בנגב הדרומי.
בעקבות מבצע חורב נקבע גבול ישאל ומצרים במערב הנגב בהתאם לקו הגבול המנדטורי בין הנגב לסיני. עם זאת גבולו המזרחי של הנגב, הגובל בממלכת עבר הירדן, לא הוכרע, ועל כן ערך צה"ל את מבצע עובדה.
במבצע השתתפו שלוש חטיבות, שתפסו שטחים נרחבים ללא קרבות: חטיבת אלכסנדרוני פעלה בדרום ים המלח, ותפסה את מצדה ועין גדי (כהשלמה למבצע לוט). חטיבת גולני פעלה לאורך הערבה והתקדמה דרומה. חטיבת הנגב התקדמה ממזרח למצפה רמון בציר מקביל לקו הגבול בין הנגב לבין סיני (כיום כביש 12).
ב-10 במרץ 1949 הגיעו אנשי חטיבת הנגב לאום רשרש (כיום - אילת) והניפו בבניין המשטרה הנטוש את דגל הדיו, דגל ישראל שציירו במקום. כמה שעות אחריהם הגיעו לוחמי חטיבת גולני.
מבצע עובדה התנהל בזמן שבו התקיימו שיחות רשמיות בין ישראל לממלכת עבר הירדן על הסכם שביתת נשק. השיחות החלו ב-4 במרץ 1949, וב-3 באפריל 1949 נחתם ההסכם. קו הגבול, שנקרא הקו הירוק, שורטט בהתאם לתוצאות המבצע ונמתח במרכז הערבה, מים המלח עד אילת.
כוח צה"ל במבצע עובדה
חטיבת הפלמ"ח הנגב, חטיבה 12, הוקמה בינואר 1948 על בסיס כוחות הפלמ"ח שלחמו בנגב. מפקדה הראשון היה נחום שריג. החטיבה לחמה בחזית הדרום
חטיבת גולני, חטיבה 1, הוקמה ב-28 בפברואר 1948, לאחר פיצול החטיבה המרחבית לבנוני. מפקדה הראשון היה משה (מונטג) מן. החטיבה הופקדה על החזית הצפון מזרחית: הגליל המזרחי, עמק הירדן ואצבע הגליל.
חטיבת אלכסנדרוני הוקמה בדצמבר 1947, על בסיס כוחות ההגנה בישובי השרון. מפקדה הראשון היה דן אבן. לחמה בשרון, בחזית המרכז ובנגב.
אתרי הקרבות במבצע עובדה
תמונות מהמבצע
