ראס אלעין

ראס אל-עין [כיום מדרום מערב למחלף קסם] היה מחנה צבאי בריטי גדול במזרח השרון, כחמישה קילומטרים ממזרח לפתח תקווה. מדרום למחנה היה הכפר הערבי מג'דל יבא [כיום ח'רבת מגדל אפק/צדק] ובקרבתו מחצבה ומשאבות מים, מהם הועברו מים לירושלים. בסוף מאי 1948 חיל המשלוח העיראקי פלש לארץ ישראל, תפס את המחנה והשתמש בו כחלק מהיערכותו ממערב לשומרון.

ב-30 מאי תוכננה התקפה על המחנה, ומפעל המים ע"י כוח אצ"ל שהיה כפוף לחטיבת אלכסנדרוני. ההתקפה תוכננה בשתי זרועות. פלוגה אחת, בפיקודו של צבי קניג ('ישי'), תוכננה לתקוף את מבצר אנטיפטרוס ואת מפעלי המים ופלוגה נוספת, בפיקודו של שמואל אמיתי, את המחנה הצבאי ותחנת הרכבת. הכוחות יצאו מכפר סירקין בליל ה-30/29 במאי וההתקפה החלה עם שחר.

המבצר ומכוני המים נתפסו לאחר קרב קצר, שבמהלכו נהרגו שניים מהתוקפים, המחנה הצבאי והרכבת נתפסו ללא התנגדות, והכוחות העיראקיים ברחו. מאוחר יותר התארגנה התקפת נגד בראשות חסן סלאמה, ממפקדי 'הג'יהאד הקדוש'. מגני המבצר והמחנה לא היו מוכנים לכך, ונסוגו בלית ברירה. בשני הקרבות על ראס אל עין נהרגו 11 לוחמים. בנוסף, בהתקפת הנגד כוחות האצ"ל פגעו באופן קשה בחסן סלאמה, שמספר ימים לאחר מכן מת מפצעיו.

מקורות:

אבן, ד', שנות שירות, תל-אביב, 1973.

ניב, ד', מערכות הארגון הצבאי הלאומי במלחמה גלויה 1948-1947, חלק ו', תל-אביב, 1980.