אודות הקרב
משמר הירדן [כיום בדרום קיבוץ גדות] הייתה מושבת ספר בגליל העליון, המצויה בסמוך לגשר 'בנות יעקב', על כביש מחניים- קוניטרה [כיום כביש 91]. ב-6/5 ביוני הצבא הסורי תקף את המושבה, אך נבלם ע"י מגניה. לאחר מכן, המושבה תוגברה בכיתת לוחמים ותחמושת, והגזרה תוגברה בגדוד 23 של חטיבת כרמלי. במקביל, נעשו ניסיונות למקש את מעברות הירדן – לקראת מתקפה נוספת, אך המיקוש לא הושלם עקב היתקלות הכוח הממקש מגדוד 23 באש סורית.
לקראת שחר ה-10 ביוני נערכה התקפה סורית נוספת, בהיקף של כחטיבה מתוגברת בנשק מסייע, טנקים, שריוניות, מרגמות, תותחים וסיוע אווירי. המתקפה החלה עם חדירת כוח קומנדו פלוגתי לתוך הכפר מכיוון מזרח. בהמשך, הכפר הותקף מדרום ומצפון. בתוך הכפר התפתח קרב בין המגנים לקומנדו הסורי, כשבמקביל עמדות ההגנה בפאתי המושבה הותקפו גם הם. בשעה 11:30 תקפו את המושבה מצפון ארבעה טנקים, ומגני הישוב שנותרו התרכזו בחלקו המערבי. עד השעה 13:00 המושבה נכבשה כמעט כולה. מרבית המגנים התרכזו במרתף בנין המרפאה, וניסו להיכנע בפני הצבא הסורי, שזרק לתוך המרתף רימונים, והרג ופגע בחלק מהנציגים שיצאו אליו עם דגל לבן. לבסוף כניעתם של כ-40 מאנשי המושבה התקבלה. במהלך הלחימה עשרה ממגני המושבה נהרגו והיתר נשבו.
לקראת סוף הקרב הקשה במושבה, פלוגה א' מגדוד 92 של חטיבת עודד נשלחה לסייע למגנים. הפלוגה הצליחה לתפוס מספר משלטים ממערב למושבה, אך לבסוף נבלמה ונהדפה ע"י כוחות סוריים עדיפים ולא הצליחה להתקרב למושבה.
מקורות:
גשור, ב', "חטיבה 9 במלחמת העצמאות", בתוך: עלי זית וחרב י"ד, רמת אפעל, 2014. עמ' 342-303.
יצחקי, א', גבורת משמר הירדן 1948, מקווה ישראל, 2011.
עבר-הדני, א', משמר הירדן- מושבת הספר שנפלה תרמ"ד-תש"ח 1948-1884, תל-אביב, 1965.
פלד, מ', ""הסורים פשוט טבחו בנו, נסעו וירו, נסעו וירו"", שריון 1, לטרון, 1998. עמ' 13.