ירושלים, קטמון

קטמון הייתה שכונה בעלת רוב ערבי אמיד, בדרום מערב ירושלים, כק"מ מצפון לשכונת מקור חיים. מתחילת מלחמת העצמאות, רוב תושבי השכונה נטשו אותה, ואת מקומם תפסו אנשי הג'יהאד הקדוש, ולוחמי צבא ההצלה. בתי השכונה שימשו להטרדה באש של בתי השכונות היהודיות, והתחבורה בסביבה. מנגד, כוחות הגנה, אצ"ל ולח"י ערכו בשכונה התקפות יזומות, פעולות גמול וחבלה, שהאיצו את נטישת התושבים. לקראת סוף אפריל, הגנת השכונה הערבית התרכזה בחלקה הדרומי, באזור מנזר סן-סימון. כוח האויב כלל כ-300 לוחמים מצבא ההצלה והג'יהאד הקדוש מתוגברים בנשק מסייע ובשריוניות. בליל ה-27/26 ההגנה ערכה התקפה כושלת על השכונה, ובעקבותיה תוכננה התקפה נוספת בליל ה-30/29 באפריל.

ההתקפה נערכה על ידי שתי פלוגות מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח, בפיקוד אליהו ('רעננה') סלע. עיקר הכוח, מפלוגה ג', תקף מכיוון מערב, בחסות רתק של פלוגה א' וכוחות נוספים מחטיבת עציוני. הכוח התוקף השתלט על בית בדרום מערב השכונה, ולאחר מכן פלוגה א' השתלטה על המנזר. בהמשך הלילה שתי הפלוגות התרכזו במנזר וכותרו ע"י המגנים הערבים. הלוחמים היו חשופים לירי רב מבתי השכונה ממזרח להם, ולמספר התקפות נגד, חלקן בסיוע שריוניות. מספר ניסיונות במהלך היום להעביר אספקה ותגבורת לכוח הצליחו בחלקם, תוך נפגעים רבים לכוחות התגבורת.

נוכח הנפגעים המרובים, כמחצית מהכוח הלוחם, ומיעוט התחמושת, הכוחות הנצורים החלו להיערך לנסיגה, בידיעה שלא ניתן לפנות את הפצועים הרבים, ואסור ליפול בשבי. יחד עם זאת, בשעות אחר הצהריים נהדפה התקפת נגד ערבית נוספת, ולאחר מכן חברה תגבורת מחטיבת עציוני לכוח הנצור, וסייעה להרחיב את שליטת הפלמ"ח בשכונת קטמון ולהדוף את התוקפים. לבסוף, השכונה טוהרה במהלך ליל ה-30 באפריל / 1 במאי ע"י כוחות פלמ"ח וחטיבת עציוני, והמגנים הערבים נסוגו. במהלך הקרב על המנזר היו לכוחות הפלמ"ח 21 הרוגים ו-83 פצועים.

מקורות

לוי, י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.

קדיש, א', וארנוולד, מ', קרבות יבוסי, תל-אביב, 2008.