דיר יאסין

דיר יאסין [כיום שכונת כפר שאול בירושלים] היה כפר ערבי ממערב לירושלים, סמוך יחסית לשכונות היהודיות במערב העיר: גבעת שאול, קריית משה (מונטיפיורי), בית הכרם ובית וגן. מתחילת מלחמת העצמאות בתי הכפר שימשו מספר פעמים לירי לעבר שכונות מערב ירושלים, ולעבר התחבורה העברית על הכביש לירושלים. אולם, באופן יחסי הכפר לא היה אלים, ותושביו התנגדו לשיתוף פעולה עם צבא ההצלה, לוחמים מקומיים ומתנדבים.

לפנות בוקר ה-9 באפריל נערכה התקפה על הכפר ע"י כוח בן כ-120 לוחמי אצ"ל ולח"י, במטרה לכבוש את הכפר ולגרש את תושביו. כשליש מהתוקפים שימשו ככוח חסימה, כנגד הגעת תגבורת מהכפר עין כרם. הכפר אויש בידי כ-80 לוחמים בני המקום. ההתקפה התנהלה באיטיות, ובמהלכה נפגע כמחצית מכוח האצ"ל. טיהור הבתים היה איטי וקשה במיוחד, ורבים נפצעו מצליפות מבית גבוה ששלט על מרכז הכפר. לאחר מספר שעות, ולאור ריבוי הנפגעים, הפלמ"ח שלח תגבורת של שתי כיתות לוחמים לכפר, שסייעו בטיהור הבתים. הקרב הסתיים לאחר כארבע שעות, ובמהלכו ארבעים לוחמים, בעיקר מהאצ"ל, נפצעו וחמישה נהרגו [גרשון מנוח, אפרים יעקבי, יהודה סגל, עמוס ברנס ויוסף יגן]. במהלך הקרב נהרגו כ-100 מאנשי הכפר, מרביתם בלחימה, וחלק קטן נרצחו ע"י האצ"ל והלח"י לאחר הקרב – בהיותם בשבי.

לאחר הקרב נפוצו שמועות על טבח המוני שנערך בתושבי הכפר, ביזה ואונס. הקרב נחשב בנרטיב הפלסטיני כאירוע אכזרי ומכונן במהלך מלחמת 1948.

מקורות

טאובר, א', דיר יאסין – סוף המיתוס, חבל מודיעין, 2017.

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.