בדרך ניצנים ג'ולס

קיבוץ ניצנים [כיום כשני קילומטר מצפון מערב לקיבוץ ניצנים] היה ישוב ספר עברי בדרום מישור החוף, שהוקם בשנת 1943 בסמוך לערים הערביות אסדוד [אשדוד] ומג'דל [אשקלון]. בסוף חודש פברואר, לאחר פינוי מחנה בריטי הסמוך לניצנים [כיום הישוב ניצן], החלו להתגבר ההטרדות של הקיבוץ על ידי  ערביי האזור.

בבוקר ה-21 במרץ שיירת אספקה ותגבורת, שכללה מחלקת לוחמים ושלושה משוריינים מהגדודים 52 ו-53 של גבעתי, חזרה מניצנים לעבר באר טוביה, במרחק של כ-8 ק"מ. שיירה זו הגיעה באותו בוקר לקיבוץ ולא נתקלה בירי בדרך. בדרכה חזרה, במרחק כ-4.5 ק"מ מהקיבוץ, נתקלה במוקש על כביש ניצנים ג'וליס [כיום כביש 232], בסמוך למחנה חסה הנטוש וניסתה לחזור חזרה לניצנים. מיד לאחר מכן תקפו את השיירה כ-50 לוחמים מקומיים ממבני מחנה חסה. משוריין אחד לא הצליח להסתובב ולהימלט ונתקע בשולי הכביש. משוריין שניסה לחלצו נתקע גם הוא. בין לוחמי השיירה והתוקפים התפתחו חילופי אש וחלק מאנשי השיירה נסוגו לניצנים. בעקבותיהם ערבים מקומיים נוספים שהגיעו לאזור המארב תקפו את הקיבוץ.

לאחר כשעתיים יצאה מבאר טוביה לאזור המארב פלוגת סיוע מגדוד 53. כשהגיעה לאזור המארב, טעתה בזיהוי ותקפה את המשוריינים התקועים והמשיכה לניצנים. בשעה 15:00, לאחר סיוע להדיפת ההתקפה על ניצנים, השיירה חזרה לחילוץ המשוריינים התקועים. כוח החילוץ, בפיקוד שלמה קריזל, לא הצליח לחלץ את המשוריינים התקועים נוכח ההתקפה הערבית, והסתפק בחילוץ ההרוגים והפצועים. המשוריינים נלקחו שלל ע"י הלוחמים הערבים. במהלך הקרבות ביום זה נהרגו שלושה לוחמים מגדוד 53 [זלמן שחר, מאיר (הנס) פוקורני ואברהם פרחיה] ומפקד ניצנים שלמה רובינשטיין, ועשרה נפצעו.    

מקורות

איילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959.

דרור, צ', ניצנים: קיבוץ שנבנה פעמיים, תל-אביב, 1990.