אודות המבצע
הדרך בין תל אביב לירושלים הייתה אחד ממוקדי העימות המרכזיים בחודשי המלחמה הראשונים. עבור הצד היהודי הייתה זאת הדרך המקשרת בין המרכז הכלכלי של היישוב העברי בתל אביב לירושלים, שהיה בה ריכוז יהודי גדול ושהייתה סמל לעבר היהודי ולחזון הציוני.
הדרך הפכה לשדה קרב בשל העובדה שלאורכה היו לסירוגין קטעים בשליטה יהודית וקטעים בשליטה ערבית. הקטעים נבדלים זה מזה בתנאים הגיאוגרפיים ובכוחות הלוחמים, ועל כן חולקה הדרך במאגר זה לארבע גזרות.
אשכול זה מתייחס לקטע הדרך במישור החוף, במבואות העיר תל אביב. תקריות וקרבות במרחב תל אביב התנהלו בשתי גזרות נוספות, המוצגות במאגר זה בנפרד.
בראשית אותה תקופה הנוסעים לירושלים יצאו מתל אביב דרך רחוב הרצל, ועברו בכפר הערבי אבו כביר. כדי להימנע מהמעבר בכפר הועתקה הדרך לשכונת התקווה ומשם למקווה ישראל. בתוואי הדרך עמד בית גדול שכונה בשם "המצודה" (כיום - מכללת עמל על שם הולץ) ושימש כעמדת הגנה על הנוסעים. בהמשך הדרך (כיום - כביש 44) היו שני מפעלים בבעלות יהודית (היוצק וספירט) בקרבת צומת חולון, ששימשו כעמדות נוספות של ההגנה. מכאן עברה הדרך מזרחה בכפר הערבי יאזור, עד מבואות הכפר הערבי בית דג'ן. בקרבת בית דג'ן היה בית פרדסים שכונה "בית הקרן הקיימת", ששימש גם הוא כנקודת הגנה לנוסעים.
כאשר החריפו ההתקפות על התחבורה היהודית חדלו הנוסעים לעבור ביאזור ובבית דג'ן. במקום זאת נסללה דרך בחולות, דרך מקווה ישראל לשכונת מולדת בחולון ומשם לראשון לציון.
עם פרוץ המלחמה התארגן הכוח הצבאי במרחב תל אביב בכמה מסגרות: הצעירים יותר אורגנו במסגרת חטיבת גבעתי, חטיבת חיל השדה של ארגון ההגנה, שקיבלה אחריות על מישור החוף הדרומי, מתל אביב ועד צפון הנגב. הלוחמים המבוגרים יותר אורגנו במסגרת חטיבת קרייתי, גם היא בחיל השדה, שקיבלה אחריות על תל אביב ועל השכונות והיישובים שממזרח לה, עד בן שמן שממזרח ללוד. לוחמי הפלמ"ח, שאורגנו מאוחר יותר במסגרת חטיבת הראל, עסקו בעיקר בליווי השיירות שיצאו מתל אביב לירושלים וליישובי הדרום. בנוסף להם פעלו בתל אביב כוחות של הארגונים הפורשים - אצ"ל ולח"י.
הכוח הצבאי הערבי היה מורכב מתושבי היישובים הערבים, תחת הנהגת הוועד הערבי העליון, וממתנדבים ממדינות ערב תחת הנהגת הוועדה הצבאית של הליגה הערבית.
בחודשים הראשונים למלחמה הייתה הארץ תחת שלטון המנדט הבריטי, אשר פעל למנוע מהמקומיים - ערבים ויהודים כאחד - לפגוע במרותו. כאשר התלקחו קרבות באזורים השונים התערב הצבא הבריטי בניסיון להרגיע את הצדדים.
הקרב הבולט בגזרה בין תל אביב לבית דגן היה התקפה ערבית על טנדר הנוטרים ביאזור, בינואר 1948, במהלכה נהרגו שבעה לוחמים שליוו שיירה שיצאה מתל אביב.
בשלב הבא של המלחמה, שלב נטילת היוזמה, נערך בגזרה זאת מבצע חמץ.
הגזרות הנוספות של הקרבות בדרך בין תל אביב לירושלים בחודשי המלחמה הראשונים: בין רחובות לשער הגיא; בין שער הגיא לקרית ענבים; בין קרית ענבים לירושלים.
הגזרות הנוספות של הקרבות באזור תל אביב בחודשי המלחמה הראשונים: בשכונות וביישובים שממזרח לתל אביב; ביפו ובגבולותיה.
כוח צה"ל בדרך תל אביב ירושלים, בין תל אביב לראשון לציון, בחודשים הראשונים
חטיבת גבעתי, חטיבה 5, הוקמה בדצמבר 1947 על בסיס כוחות ההגנה באזור תל אביב. מפקדה הראשון היה שמעון אבידן. לחמה בחזיתות המרכז והדרום.
חטיבת קרייתי, חטיבה 4, הוקמה בפברואר 1948, על בסיס כוחות ההגנה בתל אביב. מפקדה הראשון היה מיכאל בן גל. לחמה באזור תל אביב ובחזית המרכז.
חטיבת הפלמ"ח הראל, חטיבה 10, הוקמה באפריל 1948, על בסיס גדודי הפלמ"ח שלחמו בדרך אל ירושלים. מפקדה הראשון היה יצחק רבין. החטיבה לחמה בדרך אל ירושלים, בירושלים ובנגב.
הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) נוסד בשנת 1931. בארגון היו כאלף לוחמים ומפקדם היה מנחם בגין. הארגון ערך פעולות עצמאיות, חלקן בתיאום עם כוחות ההגנה וחלקן ללא תיאום. החל מה-1 ביוני 1948 הארגון פורק ולוחמיו השתלבו בחטיבות צה"ל.
ארגון לוחמי חרות ישראל (לח"י) נוסד בשנת 1940. בארגון היו כשלוש מאות לוחמים. הארגון ערך פעולות עצמאיות, חלקן בתיאום עם האצ"ל. כשבוע לאחר הכרזת העצמאות (מאי 1948) פורק הארגון ולוחמיו הצטרפו לכוחות צה"ל.
אתרי הקרבות בדרך תל אביב ירושלים, בין תל אביב לראשון לציון, בחודשים הראשונים
תמונות מהמבצע
