בדרך שער הגיא (משאבות תחתונות)

שער הגיא הוא פתח הכניסה הצר לגיא, המחבר בין השפלה והרי יהודה, בו עוברת הדרך הראשית לירושלים [כיום כביש 1]. מתחילת מלחמת העצמאות, הכביש באזור זה היה נתון למארבים רבים מההרים הסמוכים, חסימות צירים, מיקוש והטרדות מזדמנות, שהקשו מאוד על התחבורה העברית לעיר. כל זאת על אף שאבטחת ציר התנועה הייתה באחריות שלטון המנדט הבריטי בא"י.

ב-24 במרץ יצאה שיירת אספקה, שכללה 30 משאיות ו-7 משוריינים, מחולדה לירושלים. בסמוך לתחנת השאיבה בשער הגיא נתקלה במארב מאורגן של כ-200 לוחמים ערביים, שפתחו לעברה באש כבדה. ארבע המשאיות הראשונות הצליחו לעבור את החסימה תחת אש והגיעו לקריית-ענבים. המשאית החמישית והשישית נתקעו על הכביש וחסמו אותו. לאחר מספר שעות לחימה, משאזלה תחמושת המגנים, התוקפים הערביים התקרבו לכלי הרכב בקריאות ניצחון, והשיירה הייתה בסכנת השמדה. בשעה 20:00, יצאו שבע המשאיות האחרונות בשיירה בחזרה לכיוון חולדה, ומספר משאיות נוספות חנו בסמוך לתחנת השאיבה, בה היו חיילים בריטים. אש שנורתה לעבר תחנת השאיבה הרגה שני חיילים בריטים, ואילצה אותם להתערב. החיילים סייעו בירי לעבר התוקפים, ובעזרה לפצועים. לאחר ששככה האש, הערבים פשטו על השיירה ושרפו 14 כלי רכב שנותרו על הכביש. בשעה 01:00 הגיע סיוע בריטי שליווה את הרכבים הנותרים עד לגזר. במהלך הלחימה נהרגו שלושה לוחמים ונפצעו שבעה.

בעקבות תקיפת השיירה, שהייתה חמורה יותר מתקיפות קודמות, הוחלט להכפיל את כמות הלוחמים בקריית ענבים ובמעלה החמישה. בנוסף הוחלט להכפיף את כל הכוחות על הכביש תחת מפקד אחד, מפקד הגדוד החמישי של הפלמ"ח, שאול יפה.   

מקורות:

איילון, א', חטיבת ,,גבעתי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1959.

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.