נצרת

אודות הקרב

נצרת הינה עיר ערבית בעלת רוב מוסלמי, במרכז הגליל התחתון. מתחילת 1948 העיר נצרת אוישה בידי כוחות ערביים מקומיים ובהמשך ע"י צבא ההצלה, ושימשה כמפקדה העיקרית של צבא ההצלה באזור הגליל התחתון. ערב מבצע 'דקל' היו בנצרת כ-200 לוחמים ממספר כוחות שונים.  

כיבוש העיר נצרת היה השלב האחרון במבצע 'דקל', שנועד להסיר את אחיזת צבא ההצלה בגליל התחתון. הקרב על העיר תוכנן מכיוון מערב (שפרעם) ולא מכיוון דרום (עמק יזרעאל). לדעת יוזם הרעיון, מפקד חטיבה 7 בן דונקלמן, תכנון זה היה מונע מפגש עם עיקר מערך ההגנה של העיר, הערוך להגנה לכיוון דרום. בכיבוש העיר וסביבותיה השתתפו כוחות מחמישה גדודים: גדוד 71, 72 ו-79 מחטיבה 7, גדוד 21 של חטיבת כרמלי וגדוד 13 של חטיבת גולני.

ערב הקרב על נצרת, בליל ה - 16/15 נכבשו הכפרים עילוט וצפוריה [ציפורי], ואפשרו את כיבוש העיר ללא חשש מתקיפה מהאגף. כוחות חטיבה 7 נערכו בצומת מצפון מערב לעיר לקראת הקרב,  וכשהחלו להתקדם אל העיר נתקלו בפלוגת שריוניות של צבא ההצלה. בין שריוניות אלו לשריוניות גדוד 79 התפתחו חילופי אש, שבסופם כל שריוניות האויב נפגעו או נסוגו. כוחות חטיבה 7 נכנסו אל העיר, ונתקלו בהתנגדות קלה מאוד. במהלך כיבוש העיר, חיילי צה"ל נמנעו מלפגוע בבתי העיר ובמבנים ההיסטוריים שבה. המעוז האחרון של כוחות צבא ההצלה במצודת המשטרה התגלה ללא לוחמים ונכנע יחד עם נציגי העיר. בשעה 20:00 דונקלמן הודיע על כניעתה של נצרת. בקרב על נצרת נפצע חייל אחד.

מקורות:

אשל, צ', חטיבת "כרמלי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1973.

גלילי, י', בעקבות לוחמי תש"ח: גדוד 21 – חטיבת כרמלי, הוצאת ותיקי הגדוד, 1988.

דונקלמן, ב', נאמנות כפולה, תל-אביב, 1977.

כרמל, מ', מערכות צפון, עין-חרוד, 1949.

עבאסי, מ', כיבוש נצרת: העיר הערבית ששרדה את המלחמה, בתוך: עיונים בתקומת ישראל 20, שדה בוקר, 2010. עמ' 121-101.

עציוני, ב', אילן ושלח: דרך הקרבות של חטיבת גולני, תל-אביב, 1959.

נתוני קרב: נצרת
קרב במסגרת: מלחמת העצמאות
כחלק ממבצע: מבצע דקל
חזית: צפון
מרחב בארץ: גליל תחתון
תאריך: 16 ביולי 1948
סוג קרב: כיבוש

עדויות מהקרב

על הקרב נכתב:

...לקול נפצי תותחינו סביב נצרת ולמראה דגלים לבנים שהתנופפו מעל לבתי העיר, נכנסו ביום ו' בין הערביים חלוצי צבא ישראל לעיר החשובה, ששימשה לאחרונה מרכז לצבא קאוקג'י, שהתקיף והטריד את הישובים היהודיים בסביבה. לכיבוש נצרת קדמה פעולת בזק אדירה של צבא ישראל שהחלה עם כיבוש של שני הכבישים לנצרת מצפון-מערב לה ומדרום לה. שום מקום קדוש בנצרת לא נפגע מאש יחידותינו ושום איש דת, מיושבי הכנסיות לא נפגע
(עיתון הצופה, 18 ליולי 1948)

תמונות

כניעת נצרת, חיילים ותושבים ערבים | 

ארכיון המדינה

כניעת נצרת, משוריין נטוש של צבא ההצלה ולידו חיילים | 

ארכיון המדינה

לוחמים בג'יפ כיבוש נצרת | 

ארכיון המדינה

טקס כניעת נצרת | 

ויקיפדיה / מקור: נתנאל לורך-קורות מלחמת העצמאות

אתרי קרבות נוספים במבצע דקל

חיפוש חדש